בלוג

רעידת האדמה של ליסבון – מה קרה שם? ואיך זה השפיע על החיים בפורטוגל?

 

אחת מרעידות האדמה העוצמתיות ביותר שפקדו את אירופה בתקופת ההיסטוריה המודרנית (משנת 1,500 לספירה ועד ימינו אנו) היא זו שהתחוללה בבוקר יום רביעי ה-1 לנובמבר 1755. מוקד הרעש המשוער היה בקרקעית האוקיינוס האטלנטי, במרחק של כ-200 קילומטרים צפונית לכף סאו ויסנטה השוכן בקצה הדרום מערבי של פורטוגל – כ-330 קילומטרים דרומית לליסבון הבירה.
רעידת אדמה זו (המוכרת בפורטוגל כ-Terramoto de 1755, דהיינו רעידת האדמה של 1755) הייתה אחת ההרסניות ביותר שתועדו אי פעם. כ-100 אלף איש איבדו את חייהם, מבנים רבים נהרסו בכל רחבי פורטוגל ואף מחוצה לה, והעיר ליסבון – אחת הערים המפותחות באירופה של אותה תקופה – נהרסה כליל.
לרעידת האדמה היו השלכות מרחיקות לכת גם מעבר לחורבן המידי שזרעה. מתחים פוליטיים התפתחו בפורטוגל בשנים שאחריה, ושאיפותיה הקולוניאליות של פורטוגל חוסלו כליל. רעידת האדמה של 1755 גרמה לזעזוע עמוק בקרב אנשי הדת, ודיונים תיאולוגיים הובילו לפריצות דרך פילוסופיות, כמו – למשל – התפתחות תורת הנשגב.

כל מי שמבקר בפורטוגל מבין במהרה עד כמה הרסנית הייתה רעידת האדמה המפורסמת. ארמונות שנחשבו לפאר היצירה נהרסו ונבנו מחדש, כאשר מבנים גדולים ששרדו נחשבים יוצאי דופן ומשמשים דוגמא לעושר של פורטוגל בתקופה שקדמה לאירוע הגורלי.
אז מה קרה שם באותו היום בשנת 1755, ואיך זה השפיע על החיים בפורטוגל מאז ועד היום?

 

רעש בעוצמה 8 לפי סולם ריכטר


סולמות למדידת עוצמות של רעשי אדמה לא היו בנמצא בעת שהתחוללה רעידת האדמה של 1755 פשוט משום שרעידה זו הייתה הראשונה שנחקרה מדעית, ובכך היא מסמלת, בעצם, את הולדת מדע הסיסמולוגיה כולו. סולמות כגון סולם ריכטר וסולם מגניטודה לפי מומנט פותחו מאוחר יותר, כך שלפי היקף ההרס ותיאור גלי הצונאמי אשר פגעו בחופים המערביים של אירופה ניתן לשחזר בקירוב את מיקום מוקד הרעש ועוצמתו. כיום מקובל להשתמש בסולם מגניטודה לפי מומנט במדידת עוצמות רעשי אדמה חזקים (ולא בסולם ריכטר). רעידת האדמה של 1755 הייתה ככל הנראה בעוצמה של 9 בסולם זה, עוצמה זהה לרעידת האדמה המפורסמת בדצמבר 2004, אשר שלחה גלי צונאמי הרסניים אל חופים באזור המזרח הרחוק. האדמה רעדה למשך כ-6 דקות, סדקים של מטרים נפערו ברחובות ליסבון, וניצולים מיהרו למרחב הפתוח סביב הנמל רק כדי לחזות במים הנסוגים וליפול קורבן לגל צונאמי רב עוצמה אשר פגע בנמל כ-40 דקות מאוחר יותר. שריפות ענק פרצו ברחבי המדינה, מהן כאלו אשר השתוללו כשבוע תמים.

 

דווקא בחג “יום כל הקדושים”


מדי שנה ב-1 לנובמבר חוגגים נוצרים את חג “יום כל הקדושים” המוקדש לזכר כל אדם נוצרי שמצא מותו בגלל אמונתו הדתית. בחברה המאופיינת באמונה דתית נוצרית אדוקה, קל להבין כיצד אירוע כה הרסני המתרחש דווקא ביום כה משמעותי יעורר תהיות באשר ליחסים ביננו בני האנוש לאל היחיד. פילוסופים רבים ב – “עידן האורות” (מסוף המאה ה-17) ציינו את רעידת האדמה של 1755, ביניהם וולטר, לייבניץ, רוסו ועוד.
ראוי לציין ש – “בית החולים המלכותי של כל הקדושים” נהרס, ומאות החולים המאושפזים בו נשרפו למוות.
הקושי של התיאולוגיה לספק הסבר להתפרצות הזעם האלוהית נחשב בעיני רבים לקטליזטור משמעותי בהתפתחות התפיסה האתאיסטית.

 

אבדן אוצרות תרבות


בעידן שקדם לרעידת האדמה, פורטוגל נהנתה ממעמד של מעצמה אירופית מרכזית. ארמון הריביירה לבדו, שנהרס כליל על ידי הרעידה, הכיל כ-70,000 ספרים, מאות ציורים, תיעודים מפורטים של מסעות מגלי ארצות (כולל אלה של ואסקו דה גאמה) ועוד.
בליסבון, בית אופרה חדש ומרהיב, שנחנך רק שישה חודשים לפני רעידת האדמה נהרס כליל יחד עם רוב המבנים שנבנו ברוח האדריכלות המנואלינית. קתדרלות עתיקות נפלו וקברו של הגיבור הלאומי נונו אלברש פריירה נהרס.

 

המשפחה המלכותית יצאה ללא פגע

 

אילו שהו בני המשפחה המלכותית בליסבון בעת הרעידה, היו חלקם מוצאים את מותם. אולם אחת מבנות המלך ביקשה לנפוש הרחק מן העיר וכך כל המשפחה ואנשי החצר היו בדרכים, בשטח פתוח הרחק מן החוף, בעת הרעידה. מכיוון שהארמונות קרסו, חיו בני המשפחה המלכותית בחודשים שלאחר הרעידה בקומפלקס אוהלים בפרברי ליסבון. ראש הממשלה גם הוא שרד, וההתמודדות שלו עם החורבן נחשבת ללא פחות מהירואית, כשנשאל “מה עושים כעת?” אמר “קברו את המתים והאכילו את החיים”, והחל מנצח על מלאכת השיקום, פינוי אלפי גופות, מהן רבות הועלו על דוברות ונקברו בים (בניגוד לעמדת אנשי הדת), גרדומים הוקמו על מנת להרתיע ממעשי ביזה, ותוך שנה פונתה ליסבון מהריסות והעיר החדשה, המוכרת לנו כיום החלה נבנית, מתוכננת היטב עם כיכרות רחבות ידיים ושדרות נאות.

אולי גם לכם מגיעה אזרחות פורטוגלית?

בדקו את זכאותכם לדרכון אירופאי

מהם שמות המשפחה וארצות המוצא של משפחתך?

מצד האב


מצד האם


בדוק זכאות