בלוג

הדיפלומט הפורטוגלי שהציל אלפים מיהודי פורטוגל בשואה

למרות שהציל אלפי יהודים בזמן השואה, שמו של אריסטידש דה סוזה מנדש, לא מוכר, לנו, הישראלים. אריסטידש דה סוזה מנדש סיכן את חייו למען מטרה קדושה אחת וסיים אותם כחסר כל. הוא זכה בתואר החשוב – חסיד אומות העולם ולא זכה ליהנות מההערכה הרבה שאותה קיבל לאור גילוי פועלו המרגש.

אריסטידש דה סוזה מנדש נולד ב-19 ביולי, 1885 בעיר קאבאנאש דה ויריאטו שבפורטוגל. הוא למד משפטים באוניברסיטה מקומית וקיבל, בסיום לימודיו, תואר שני במשפטים. הוא נישא לאנז’לינה, שהיתה אהבת נעוריו והחל בקריירה פוליטית מרשימה. הוא שירת בגיניאה הבריטית במסגרת תפקידו, בגליסיה שבספרד, בזנזיבר, בברזיל, באיטליה וגם בארצות הברית. לאחר שעבר במשך כמעט עשור בבלגיה הוצג דה סוזה מנדש בבורדו, שבצרפת יחד עם משפחתו הגדולה – אשתו ו-14 ילדיו.

הנאצים פולשים לצרפת, דה סוזה מנדש מגיב

עם פלישתו של הצבא הנאצי לצרפת ולמדינות השכנות לה, ברחו פליטים רבים לבורדו כדי לעבור את הגבול לספרד ומתוך רצון להינצל ולברוח מהנורא מכל. הם קיוו להגיע לספרד לפני פלישתם של הנאצים אליה. באותה תקופה, למרות שנקט במדיניות ניטרלית, הורה הרודן סלזר, ששלט בפורטוגל באותן שנים, שלא להנפיק אשרות פורטוגליות לזרים, לרבות ליהודים שגורשו מארצם. הפליטים שהגיעו לבורדו לחצו עליו להנפיק להם אשרות מעבר, כשבראשם הרב חיים קרוגר שפעל רבות כדי לקדם את העניין. אולם, למרות המאמצים הרבים, בקשתם לא נענתה על ידו. לאחר תקופה קצרה, ועוד באותה השנה, החליט אריסטידש דה סוזה מנדש לפעול לטובתם של היהודים, ובניגוד להנחיותיה של ממשלתו, והנפיק אשרות לכל מי שדרש זאת. בשיתוף פעולה עם הרב קרוגר החתים דה סוזה מנדש את דרכוניהם של המוני פליטים כדי שיוכלו להיכנס לפורטוגל ולהינצל מהנאצים.

השליט סלזר שגילה זאת הורה לו להפסיק את הנפקת אשרות הכניסה, אולם דה סוזה מנדש בחר שלא לקבל את דרישותיו והמשיך בפעילותו למען הפליטים. במקרים מסוימים אף התלווה לחלק מהם בגבול כדי לוודא שאשרותיהם יכובדו. למרות שמשרתו נשללה ממנו ולמרות שקיבל מכתב כי עליו לעזוב את צרפת, המשיך לעזור לפליטים ואף דאג להנפיק אשרות לכל אותם יהודים שברחו ממחנות הריכוז. הליך זה הוביל לשליחה של פקודה נוספת אליו, המורה לו לעזוב את צרפת, מה שהשאיר אותו בה עד ל-8 ביולי של אותה שנה.

תגובתו של השליט הפורטוגלי, סלזר

לאט לאט החלו פליטים רבים להגר לפרוטוגל, פליטים שהביעו את הכרת התודה שלהם לשלטון המקומי, שבראשו סלזר. סלזר, שלא יכול היה להפסיק את הפעילות הכל כך עוצמתית שקידם דה סוזה מנדש, המשיך בדרכו ואפשר את הגעת הפליטים הנוספים. אולם, הוא לא עשה זאת מתוך רצון אמיתי ואמונה כי זהו אכן המהלך הנכון ולא סלח לדה סוזה מנדש על כך שאילץ אותו לפעול באופן זה. למרות שניסה לערער על ההכרזה כי הינו כשיר מקצועית, הורחק דה סוזה מנדש ונודה. גם אחיו התיאום שניסה לעזור לו בכך והיה בעל תפקיד בכיר בעבר (שר חוץ לשעבר), הושעה ממשרתו למשך תקופה של 5 שנים לאור רצונו לסייע לו בכך.

בהמשך הועמד דה סוזה מנדש למשפט ולא הורשה להגן על עצמו למרות היותו עורך דין. בית המשפט קבע, בתום הדיונים, כי הוא אכן איננו כשיר מקצועית והמליץ להשעות אותו למשך תקופה של 6 חודשים. למרות החלטה זו, המשיך סלזר בנקמתו, ביטל את הנסיבות המקלות שקבע בית המשפט והורה להשעות אותו ללא קבלת גמלאות וכן ליטול ממנו את רישיונו כעורך דין. דה סוזה מנדש ערער על פסק דין זה, אך ערעורו נדחה. לאור פסק הדין החדש, לא יכול היה דה סוזה מנדש להתקבל למשרות שונות, לא קיבל פנסיה או פיצויי פיטורין ואפילו ילדיו לא יכלו להתקבל לעבודה. לפיכך נאלץ למכור את בית משפחתו והגיע לפת לחם. הוא ובני המשפחה נאלצו להיעזר בשירותיו של בית תמחוי מקומי ועם הזמן מצב בריאותו ומצב בריאות אשתו התדרדרה. אשתו נפטרה בשנת 1948 ו-6 שנים לאחר מכן, בשנת 1954, נפטר גם הוא. לאחר פטירתם עזר ארגון היא”ס (ארגון יהודי שסייע לפליטים שבליסבון) לצאצאיו לעזוב את פורטוגל ולהגר למדינות אחרות.

חסיד אומות אולם ואזרח של כבוד

בשנת 1966 זכה סוף סוף דה סוזה מנדש להכרה, לאחר שכל אותן שנים שבהן פעל לא נזקפו לזכותו. הוא זכה לתואר חסיד אומות העולם וכמעט 20 שנה לאחר מכן, בשנת 1987, העניק לו מריו סוארש, נשיא פורטוגל, את אות “מסדר החירות”. באותה הזדמנות התנצל גם באופן פומבי בפני בני משפחתו על העוול שנגרם לו. שנה לאחר מכן קיבל גם אזרחות של כבוד מטעם מדינת ישראל ובהמשך גם הוקם לזכרו מרכז לימוד וזיכרון.

אולי גם לכם מגיעה אזרחות פורטוגלית?

בדקו זכאותכם עכשיו

מהם שמות המשפחה וארצות המוצא של משפחתך?

מצד האב


מצד האם


בדוק זכאות