בלוג

אוכל בפורטוגל – מורשת קולינרית עשירה

קולינריה פורטוגלית

המורשת הקולינרית המפוארת של פורטוגל היא חלק קטן (או שמא עלינו לכתוב “קמצוץ”, אם בקולינריה עסקינן) מכל היופי והשפע שהיא מציעה. מיקומה הגיאוגרפי – בצדיה של היבשת האירופאית ובסמוך לאוקיינוס האטלנטי השפיע לא מעט על המטבח המקומי שבה, המתבסס על חומרי גלם טריים לרוב, המגיעים מהטבע ומהסביבה עצמה: דגים, פירות ים, עשבי תיבול מסוגים שונים ואיך אפשר ללא הבשרים – טלה וגם בקר, כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהקולינריה הפורטוגלית.

מאפייניו של המטבח המקומי

פורטוגל, ולאורך מספר לא מבוטל של מאות, נחשבה למעצמה ימית. היא שלטה באזורים מסוימים בדרום אמריקה, באפריקה וגם באסיה והושפעה מהמטבחים המקומיים שבהן. מטבחה של פורטוגל הוא מטבח אקלקטי, המשלב בין טעמים אירופאיים קלאסיים ותבלינים האופייניים ליבשת לבין טעמים אקזוטיים יותר המגיעים ממקומות רחוקים. בל נשכח גם את היותה מדינה קטנה יחסית אך עם מאפיינים גיאוגרפיים מגוונים מאד. המנות המקומיות כוללים גידולים שונים, כמו חזיר (אותו מוצאים בתפריטים רבים מאד) בפירות ים ובעיקר בדגה, המגיעה ישירות מהאוקיינוס האטלנטי. יחד עם זאת, וזה אולי אחד הסממנים היפים והמיוחדים שבה, בפורטוגל בכל אזור מבשלים קצת אחרת. בעוד שתבשיל מקומי מוכר המתבסס על בשר, אורז ושעועית יכלול באזור אחד שעועית אדומה ובשר מיובש, באזור אחר הוא יכלול שעועית לבנה ובשר טרי.

לצד כל אלה, ישנם גם ענפי החקלאות הבולטים במדינה, המשתלבים גם הם בקולינריה המקומית. למשל, ענף הזיתים, המספק שמנים איכותיים, ענף הגפנים האחראי על ייצור יינות משובחים, לרבות הברנדי והפורט הכול כך מוכר ועוד. ישנם גם לא מעט תבלינים, הגדלים בפראות בשטחים הפתוחים ומוסיפים לא מעט טעם לתבשילים מקומיים. כמו: קארי, זעפרן, ציפורן, אגוז מוסקט וגם פלפל שחור. ויש את התבלינים האפריקאים, הנחשבים לפופולאריים, כמו קינמון ווניל.

המאפים והקינוחים הם אלמנט בולט ואהוב מאד במטבח המקומי. בפורטוגל אוהבים מאד מאפים מסוגים שונים ובבתי הקפה, כמו גם במסעדות, מכינים לאורחים מבחר של קינוחים טעימים, הלובשים בכל אזור בפורטוגל צורה אחרת. אחד המאפים המוכרים בפורטוגל הוא “פסטלס דה בלם”. יש מאפי גבינה טובים, רפרפת אורז וגם מאפין העשוי מקמח אורז, ומזכיר בטעמו את העוגה הבחושה שכולנו מכירים מהבית. אפשר למצוא מבחר של גבינות כבשים ועזים, גבינות חריפות בטעמן, נוזליות מבפנים וקשות מבחוץ. הן מוגשות לרוב לצד פרוסת לחם יחד עם מרמלדת חבושים טובה.

הזווית היהודית

אחד מחומרי הגלם הבולטים במטבח המקומי הוא החזיר, והיהודים, כידוע, נמנעים ממנו. אולם, בפורטוגל של המאה ה-16, ובדומה לספרד, נאלצו היהודים להתמודד עם אתגרים רבים. מרביתם אף המרו את דתם. אם נמנעו מחזיר, הרי שהדבר עשוי היה לעורר חשד, ולכן אימצו לעצמם כמעין נקניקיות דמה, הדומות במראה לנקניקיות החזיר המקומיות, אך כוללות תערובת של עוף וגם של לחם. המתכון היהודי המיוחד הזה הפך עם הזמן לחלק מהקולינריה הפורטוגלית וכיום הוא כולל תערובת של לחם וחזיר.

לסיכום

קשה שלא לאהוב את המטבח המקומי, מטבח פשוט למדי עם חומרי גלם טריים וטובים. מטבח שלא מתיימר להיות מעבר לכפי שהוא ומושפע לא מעט ממקומות רחוקים, המביאים איתם טעמים מיוחדים.

אולי גם לכם מגיעה אזרחות פורטוגלית?

בדקו זכאותכם עכשיו

מהם שמות המשפחה וארצות המוצא של משפחתך?

מצד האב


מצד האם


בדוק זכאות